החלטת מועצת גדולי התורה שהתכנסה אתמול בדבר אי קבלת עובדים לעבודות משרדיות במוסדות החינוך החרדיים במידה שלא יישמעו לתקנון האוסר אחזקת מכשיר סלולרי שאינו כשר, גרמה לעמותת חדו"ש לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להתערבותו בשל היעדר חוקיות ההחלטה לכאורה.

בפנייתם ליועץ המשפטי לממשלה נכתב בין היתר כי הפניה נעשית לאור "צעדים אשר חוקיותם מוטלת בעינינו בספק ולפיכך הם מעוררים חשש לכאורה להפרת החוק בין בעצם ההחלטות שהתקבלו ופורסמו ברבים ובין בעתיד ככל שהסרים למרותה של מועצת גדולי התורה עלולים ליישמן הלכה למעשה.

כוונתנו למשל לס' ח' ו-ט' בהחלטות, הקובעים כי "אנשים שברשותם אינטרנט שלא עפ"י התקנות הנ"ל או שאר מכשירים טרנולוגיים שאינם כשרים, אינם כשרים לשמש ברבנות, בעבודת החינוך, כשוחטים, מוהלים, משגיחי כשרות … המוסדות החרדיים לא יקבלו לעבודות המשרד אנשים שברשותם אינטרנט שלא עפ"י התקנות הנ"ל או שאר מכשירים טכנולוגיים שאינם כשרים".

"אין מניעה כמובן" כותבים חדו"ש בפנייתם "שהמועצה תנסה להשפיע בדרכי נועם ושכנוע, והטפה דתית כמיטב יכולתם, לצאן מרעיתם להימנע מחשיפה לעולם הידע והמחשבה שמחוץ לאולמות הישיבות ובתי הכנסיות של חצרותיהם וחסידיהם. אך כאשר החלטותיהם דורשות פיטוריהם ולחילופין – אי קבלתם לעבודה, של מי שמשתמש בטלפון חכם או באינטרנט למשל, אזי נראה כי דרישה זו עומדת בניגוד חזיתי להוראות חוק יסוד: חופש העיסוק, אשר נועד להבטיח הגנה חוקתית לזכות לעסוק "בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד", וכי "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו." יתר על כן, החוק קובע בסעיף 5 ש"כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש העיסוק של כל אזרח או תושב".

כאמור, זכאים חברי המועצה לנסות לחסום את ערוצי התקשורת המודרנית וההשכלה הכללית בדרכי נועם והדרכה דתית, אך אין הם רשאים לפגוע בחופש העיסוק של אזרחי המדינה בלא הסכמה חוקית לעשות כן, וכמובן אנחנו תקוה ותפילה שלא יבוא היום שבו יוסמכו לעשות כן. אין מניעה, כמובן, שהאחראים החינוכיים על מוסדות החינוך החרדים ידרשו שהמורים ימנעו מלהשתמש או לחשוף את תלמידיהם לחירות הדעת המובטחת למשתמשי האינטרנט, אך לא נראה שהם זכאים או רשאים למנוע העסקתו של מורה אך בשל העובדה כי בביתם הם עושים שימוש בזכויות המוקנות להם במדינת ישראל ליהנות מציוד תקשורת אלקטרונית חוקי.

לפיכך אנו סבורים כי יש חשיבות בהבהרה דחופה על ידי כב' האם החלטות מועצת גדולי התורה בדבר איסור העסקה נרחב של המשתמשים בטלפונים חכמים ובאינטרנט מתיישב עם ההגנה החוקתית על חופש העיסוק וכן באשר לשאלה האם רשאית קופת הציבור, באמצעות משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לממן פעילות של מוסדות חינוך ודת אשר יענו לדרישת המועצה ויאיימו בפיטורין או באי-העסקה של אזרחים ותושבים אשר משתמשים בטלפון חכם או אינטרנט בביתם.